Information Center for Israeli Art English

ברטה אורדנג (באנגלית: Bertha Urdang;‏ 1912 – 22 בפברואר 2001[1]) הייתה אספנית ובעלת גלריות אמנות ישראלית ילידת אנגליה. חשיבותה של אורדנג הייתה בעידוד וטיפוח האמנות המופשטת והמושגית בישראל וכן בפרסום והפצת האמנות הישראלית בארצות הברית. ברטה אורדנג נולדה בלונדון בשנת 1912 להורים מהגרים. אביה היה יליד פולין ועסק במסחר, ואמהּ הייתה ילידת גרמניה. היא למדה תולדות האמנות באוניברסיטת לונדון וכן אסתטיקה בסורבון בפריז. בשנת 1932 ביקרה בארץ ישראל, ובשנת 1934 עלתה ארצה. תחילה התיישבה בחיפה, וכעבור שנה עברה להתגורר בירושלים. ב-1934 הכירה את האגרונום טוביה אורדנג ונישאה לו. לזוג נולדו שלוש בנות. ב-1948 נהרג טוביה בשעה שעלה על מוקש בבית צפאפא. בירושלים עבדה בשגרירות הפרסית. תקופה מסוימת אף עבדה כקצינת מודיעין בצבא הבריטי. בין התפקידים הנוספים שמילאה היה ניהול משרד האינפורמציה הציונית בלונדון וכן ניהול חגיגות חצי היובל של האוניברסיטה העברית, שנערכו ב1950. בשנת 1959 פתחה אורדנג בשיתוף עם שמואל אנגל (מלאכי) את "גלריה רינה", שפעלה בתחילה ברחוב שלומציון המלכה בירושלים. הייתה זו הגלריה המודרנית העיקרית בעיר, והיא היוותה אלטרנטיבה לאמנות שנוצרה באותה עת ב"בצלאל". הגלריה הציגה את האמנות האוונגרדית המופשטת של אותה עת, כגון ציוריו של רפי לביא, אריה ארוך ואחרים. מיכה אולמן תיאר ב1993 את חוויותיו כצופה בגלריה: "זה היה המקום היחיד בירושלים בו אפשר היה לראות זריצקי, שטרייכמן, אריה ארוך, אביבה אורי, רפי לביא ואחרים. זה היה חידוש בשבילי, מאוד שונה ממה שלימדו אז בבצלאל..."[2] במהלך שנות השבעים נסגרה הגלריה ואורדנג היגרה לארצות הברית, שם פתחה גלריה חדשה ובה הציגה אמנות ישראלית. בין האמנים שהציגו בגלריה היו נחום טבת, יהשע נויישטן, מיכאל גיטלין משה קופפרמן ואמנים נוספים. פעילות הגלריה תרמה לפרסום של האמנות המושגית הישראלית בארצות הברית. בשנת 1982 הוצגה במוזיאון ישראל תערוכת מחווה לאורדנג. במרץ 1995 נערכה לאורדנג מחווה נוספת בגלריה של דפנה נאור ובמסגרתה נערכה התערוכה "בחירת האספן: המבט של ברטה אורדנג משנות השבעים ועד היום". בשנת 1993 סגרה אורדנג את הגלריה שלה בניו יורק וחזרה והתגוררה בירושלים. אוסף מעזבונה של אורדנג מצוי בארכיון מרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, ירושלים.