הקדמת האוצרים

הורדוס מלך יהודה היה תמיד נושא לעניין רב בעיני החוקרים והקהל הרחב גם יחד. הוא ידוע בעיקר בשל מעשיו האכזריים: הוצאתם להורג של אשתו וילדיו, חיסולה של השושלת החשמונאית ושלטונו ביד חזקה ואכזרית. אך לצד מעשים אלה, ראוי לזכור שהוא היה גם המלך אשר שינה את הנוף האדריכלי של הארץ והביא אליה חידושים רבים מן התרבות הרומית. בתוך כך הצליח להחזיק בעצמאותה של ממלכת יהודה, להרחיבה ולשמור על שלומה במשך 33 שנה, וזאת על-ידי שילוב ואיזון מורכב בין תרבויות המזרח והמערב, יהודה ורומא. מקורות ספרותיים שונים, ובעיקר פלוויוס יוספוס והברית החדשה, מרבים לספר עליו, ועליהם נוספים השרידים הרבים של מפעלי הבנייה המרהיבים שלו, הפזורים על פני כל הארץ.

הורדוס מת ביריחו בשנת 4 לפני הספירה ומסע ההלוויה המפואר שלו -שאותו תכנן לפרטיו -יצא משם אל הרודיון שבה נקבר. ב- 2007 אחרי שנים ארוכות של חיפושים, מצא פרופ‘ אהוד נצר את קברו של הורדוס על מורדות מבצר-ההר בהרודיון. זו הייתה גולת-הכותרת בקריירה של פרופ‘ נצר, אדריכל וארכאולוג, שחפר אתרים הרודיאניים רבים והיה ממייסדיה של "הארכאולוגיה ההרודיאנית“. גילוי הקבר היה השיא המרגש של חפירותיו בארמונות המלך ביריחו, בקיפרוס, בקיסריה, במצדה ובהרודיון. בהמשך החפירות בהרודיון נוספו גילויים חדשים באזור הסמוך לקבר, ביניהם תאטרון קטן ובראשו חדר אירוח מלכותי מעוטר ברוב פאר. לבקשת אהוד, לקח צוות המוזיאון חלק פעיל בחשיפה ובשימור הציורים הנדירים שהתגלו על קירות החדר, ואף קיבל על עצמו את מימון עבודות השימור.

מרגע גילוי הקבר התחלנו לתכנן עם אהוד תערוכה שתציג את התגלית. כבר בתחילת העבודה התברר לנו להפתעתנו שמעולם לא הוצגה תערוכה מקיפה על הורדוס, והתברר גם שלא נכון יהיה לעסוק רק במותו ובקבורתו של המלך בלי לספר על חייו. אהוד היה שותף מלא לתכנון התערוכה ועמו יחד החלטנו על תוכנו וסגנונו של הספר שילווה אותה.

באוקטובר 2010 יצאנו יחד לשטח כדי לבחור ולסמן את האבנים שיועברו למוזיאון לשם שחזור קברו של הורדוס. בתום בוקר מרגש של דיונים והחלטות מעד אהוד ונפל אל מותו בתאטרון בהרודיון, מרחק מטרים ספורים מקברו של המלך, הקבר אשר חיפש מרבית חייו. נשארנו מול האתגר של תכנון התערוכה בלא השותף והיועץ העיקרי, והתמודדות עם חומר חפירה שעיבודו לא נסתיים. חברי משלחת הרודיון וכן משפחתו של אהוד -דבורה והילדים -העמידו לרשותנו ממצאים, שרטוטים שחזורים ותכניות, ושיתפו אותנו בכל גילוי חדש. אנו חבים להם תודה עמוקה. רחל בר-נתן ויהודית גרטנר השלימו מידע חסר על החומר מיריחו וממצדה, אסף אברהם ופרנקי שניידר עזרו בשחזור דגמי הרצפות. אהוד הספיק לסיים את מאמרו על האדריכלות ההרודיאנית ואפילו את ההקדמה האישית שלו, וחברי המשלחת סייעו להשלים את הפרקים על הרודיון. התערוכה והספר מוקדשים לזכרו של אהוד.

הספר בוחן את ממצאי החפירה האחרונה בהרודיון ומביא פרסום ראשון שלהם לאחר העיבוד והשחזור. מטרת הספר להציג לפני הציבור הרחב את התגליות בהקשרן ההיסטורי והתרבותי ולהצית מחדש את העניין במלך רב-פעלים זה ובהישגיו. הספר כולל מאמרים מאת בכירי החוקרים בארץ ובעולם המשלימים זה את זה ולעתים גם מביעים דעות מנוגדות. המאמרים ההיסטוריים פורשים לפני הקורא את רקע התקופה, את יחסיו של הורדוס עם השליטים הרומאים, את בעיותיו המשפחתיות ואת היחס לדמותו במחקר. המאמרים הארכאולוגיים דנים בייחודה של האדריכלות ההרודיאנית, בסגנונות העיטור והבנייה של התקופה, במבני הבידור שבנה הורדוס וכמובן בממצאים של החפירה בהרודיון -הקבר, שחזורו וארונות הקבורה שנמצאו בו. משולבים בספר איורים ותמונות של המוצגים בתערוכה, שבחלקם הגדול רואים אור זו הפעם הראשונה. אסירי תודה אנו למחברים הרבים שהשתתפו בכתיבת הספר, על מאמריהם המרתקים, שכל אחד מהם תרם לו את נקודת מבטו הייחודית.

התלבטנו על הדרך המתאימה להביא אל תוך הגלריות את האדריכלות המונומנטלית של הורדוס, שעוצמתה קשורה במידה רבה למקומות המדהימים שבחר להקים בהם את המבנים שלו, ולצדם את פרטי עיטורי הפנים שלהם. החלטנו לבנות כמה שחזורים מלאים של החללים העתיקים, כפי שהורדוס בנה אותם, ולאפשר לקהל לבקר בתוכם -חדר הכֵּס המלכותי מהארמון ביריחו, חדר האירוח המלכותי מהתאטרון בהרודיון וגולת-הכותרת, הקומה העליונה של קברו ובתוכה ארון הקבורה. החלטנו עם המעצבים שהתערוכה תתחיל עם מותו של הורדוס ביריחו ומשם יצא המבקר ל“מסע הלוויה“ עד לקברו, ובדרך נספר את סיפור חייו. המהלך נעשה דרך חללים נרחבים שבהם מוצבים מוצגים גדולים, שמעניקים לצופה חוויה בלתי אמצעית.

אנו מבקשים להודות למוסדות הרבים ולאנשים הפרטיים ששיתפו אתנו פעולה במפעל מורכב זה: היועצים, צוותי המוסדות המשאילים ולמשאילים הרבים מהארץ ומחו“ל. חוקרים רבים בארץ ובחו“ל ליוו אותנו במהלך העבודה, הסכימו עמנו, התווכחו אתנו ונתנו עצות, גם להם אנו חבים תודה גדולה. תודה מיוחדת נתונה לצוות קמ“ט ארכאולוגיה במינהל האזרחי של יהודה ושומרון, על עזרתם ועל הרשות להציג את הממצאים. לצוות תחום האוצרות של רשות העתיקות, לצוות הגן הלאומי הרודיון ולאנשי רשות הטבע והגנים, שסייעו בעבודה בשטח, למוזיאונים שהשאילו ממצאים מתוך הגלריות שלהם לתערוכה -מוזיאון הכט בחיפה, מרכז דוידסון בירושלים ומוזיאון מצדה.

העבודה על התערוכה הייתה חוויה יצירתית ומעשירה, בעיקר בזכות הצוות הנפלא שעבד עמנו. תודתנו נתונה בראש ובראשונה לאנשי מעבדות המוזיאון: דוד ביגלאיזן, אנדריי ואינר, ויקטור עוזיאל, חני גרין, אנמארי ברטפלד, פאולו רקנטי, אלון קדם, שמוליק פרייריך, לורן מורליי, יואב בצלאלי, אולגה נגנביצקי, תמר גונן ומיכאל מגן, אשר טיפלו בשימור ובשחזור של מגוון נרחב ביותר של ממצאים במסירות ובמקצועיות שאין דומה לה, והרכיבו מחדש ציורי-קיר, תבליטי טיח, אורנות, סרקופגים, עמודים וכותרות ושלל פריטי אדריכלות, והפכו אלפי פרגמנטים לחפצים שלמים וראויים לתצוגה. בלעדיהם לא היה אפשר להקים את התערוכה. תודה מקרב לב למעצבי התערוכה, עידו ברונו ואבי אור, האחראים לא רק לעיצוב החללים הנפלאים, אלא שותפים לדרך ארוכה בהתלבטויות על תוכן, סגנון ומהלך, העמדה ושחזור; למעצבת הגרפית, סוניה אוליטסקי, שיצרה קונספט גרפי התואם את מידותיו של הורדוס; לאלון חצרוני שייצר את קטעי האנימציה והחזיר לחיים מבנים שנעלמו מזמן, לבמאי לביא ונונו, שיצר את הסרטים; ולצלם אברהם חי, שצד את נוף המדבר והביאו אלינו לגלריה.

משימתנו לא הייתה נשלמת בלי עזרת עובדי המוזיאון הרבים, אשר תרמו מניסיונם, העלו רעיונות והושיטו יד בשלבים השונים של התערוכה. תודה לג‘יימס סניידר, מנכ“ל המוזיאון, שתמך בתערוכה מהרגע הראשון, וגם מצא שפה משותפת עם פרופ‘ נצר; לדור לין, המשנה למנכ“ל, שאפשר לנו לממש הפקה בהיקף יוצא דופן; לטניה כהן-עוזיאלי, ראש אגף אוצרות, ולצוותה; לדליה אנג‘ל האחראית על התקציב, ללאה רוטשטיין על הקדשת זמן ומרץ אינסופי לתערוכה, לדליה לזר שהסירה מכשולים בדרך, לאורן שגיב, שהיה שותף להתלבטויות בתחום העיצוב; להנק ון דורניק ולנגה ראב"ד, על התיאום בין כל המשאילים; לצוות הטכני של המוזיאון, בניהולו של פסח רודר ושי ניב, שהכינו את תליית הממצאים לתצוגה ובנו את דגם הרודיון המוצג בתערוכה; למנחם אמין, עמית בוימל ואלכס אורצקי, שדאגו להקרנות איכותיות של סרטי התערוכה; ולצוות האחזקה שעמד במשימות חריגות ב“אתר הבנייה“ שפתחנו בלב המוזיאון. אנשי האגף לארכאולוגיה על-שם ברונפמן העניקו תמיכה, עצה ועידוד. תודה למיכל דייגי -מנדלס, האוצרת הראשית לארכאולוגיה על הליווי הצמוד והעידוד; לאליסון אשנברג, רכזת האגף לארכאולוגיה, ומתן שוקרון, מנהל המחסנים והתצוגה של האגף, שהיו יד ימיננו בניהול ההפקה ונתנו מזמנם ומכישרונם בלא גבול; תודה מיוחדת ללנה מגיד, רשמת המחלקה, לרונית זליג, מזכירת המחלקה, לנעמה ברוש, שעזרה באופן פעיל. תודותינו גם לאוצרים השונים ממחלקות אחרות, שנדבו אינפורמציה ועזרה. ולבסוף, תודה מקרב-לב ומלוא ההערכה לאוצרת-המשנה שלנו, רחל קן, שמילאה תפקיד מרכזי בגיבוש התערוכה ובביצועה למן היום הראשון, ולעוזרות לאוצרים טלי שרביט ומורג וילהלם, על עבודתן המקצועית והנמרצת. בלעדיהן לא היינו משלימים את העבודה.

דודי מבורך,
אוצר לארכאולוגיה של התקופה ההלניסטית, רומית וביזנטית
סילביה רוזנברג,
אוצרת בכירה לארכאולוגיה קלסית ע"ש רודני א' סוהר