הורדוס

הורדוס מלך יהודה היה תמיד נושא לעניין רב בעיני החוקרים והקהל הרחב גם יחד. הוא ידוע בעיקר בשל מעשיו האכזריים: הוצאתם להורג של אשתו וילדיו, חיסולה של הורדוס נולד בשנת 73 לפני הספירה, ימי הזוהר של ממלכת בית חשמונאי, לאמו קיפרוס הנבטית ולאביו אנטיפטרוס, אדומי בן למשפחה מיוחסת. כרבים מבני האליטה האדומית, התגיירה משפחתו והשתלבה במערכת המינהלית החשמונאית. הורדוס, כאחיו, הצטרף לאביו בקריירה ציבורית ובמהרה החל לגלות תיאבון עז לכוח ולשררה והפגין יכולות מדיניות מרשימות. שליטי רומא עמדו על כישרונותיו המיוחדים ובשנת 40 לפני הספירה מינהו הסנאט הרומי למלך יהודה. כדי לבסס את מעמדו בעיני בני עמו, נשא הורדוס לאישה את מרים החשמונאית, נכדתו של המלך הורקנוס השני.

השגשוג והשקט בתקופת שלטונו אפשרו להורדוס להשקיע משאבים אדירים במפעלי בנייה מפוארים, ששינו את פני הארץ. המקורות ההיסטוריים ואף ספרות חז"ל מפארים את שמו כ"גדול הבנאים שידעה הארץ", אך הם מציגים גם את הצדדים האפלים באישיותו. הוא נודע באכזריותו, בקנאתו ובחשדנותו, שהגיעו לשיאן ברצח אשתו האהובה, מרים החשמונאית, ושלושת בניו הבכורים.

בשנת 4 לפני הספירה, בהיותו בן 69 , נפטר המלך החולה ביריחו וגופתו נישאה בתהלוכת הלוויה מפוארת להרודיון ושם נקבר.