אמנות הגילוף באבן

בימיו של הורדוס שגשגה בארץ מלאכת אבן ענפה ורב־גונית שהעסיקה אמנים ובעלי מלאכה רבים וייצרה כלים, חלקי ריהוט, גלוסקמאות וארונות קבורה. גם מבני דת וציבור וחזיתות קברים עוטרו בגילופי אבן שהעשירו את מראה המבנים. כותרות, עמודים ובסיסיהם, מערכת הקורות שמעליהם, תקרות ומסגרות של דלתות וחלונות זכו כולם לעיטורים מיוחדים. כל אלו המשיכו את המסורות המקומיות מן התקופה ההלניסטית והוסיפו עליהן מגוון עשיר של מוטיבים וצורות עיטור חדשות, בהשפעת האדריכלות הרומית. סגנון ייחודי זה בלט במיוחד במבני הר הבית בירושלים. הצורות החדשות נקלטו במהירות, והשימוש בעיטור האדריכלי ההרודיאני נעשה נפוץ לא רק במבני ציבור, אלא גם בבתי מגורים ובקברים של האוכלוסייה האמידה.