מכתב מבוריס שץ ל''סבתא'' שלו
1904
ארכיון בוריס שץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים

סבתא יקרה, אני כותב ואני אפילו לא מחכה לתשובה ממך. תאמיני לי שקשה מאוד לשרוד כל יום ביומו בגלל כל כך הרבה תופעות חדשות אם אין לי לב קרוב שאני יכול לחלוק עמו את הרגשות שלי. אז את רגילה להתעייף עם המכתבים הארוכים שלי אני אנסה לכתוב פחות על עצמי. זה כמעט שבוע שאני כמעט לא עובד בתערוכה שעל יצירות גדולות של המוח האנושי וניסים של היקום, ובכל זאת היכרות עם עמים שונים מצרפתי לאסקימו כולל. אפילו התידדתי עם שני אמנים יפניים ... עם מכשף הודי וסייף ערבי. עם שלושת האחרונים זו ידידות מוזרה כי אנחנו לא יכולים לתקשר אחד עם השני, הם מכירים בי ומעריצים את הכשרון שלי ובגלל זה הם נותנים לי חיוכים רחבים ולפעמים הם בשמחה טופחים לי על השכם. אחד מהם חי בתערוכה כאילו בבית. הם חיים עם נשיהם, ילדים, חיות מחמד, ודברים אחרים והאחר שמבקר אותם לא כצופה שמשלם כסף ומשחק עם הילדים שלהם.

מרכז מידע לאמנות ישראלית