Information Center for Israeli Art 44
English

אריה ארוך

אריה ארוך (ניסילביץ), ישראלי, יליד האימפריה הרוסית, 1974-1908.

אריה ארוך נולד בחרקוב, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), בשם ליובה ניסלביץ'. המשפחה היתה אמידה והוא זכה לחינוך מודרני וציוני. בשנת 1924 עלה לארץ-ישראל עם משפחתו והתגורר בתל-אביב. במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 למד ב"בצלאל" בירושלים. בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי, וושירת בצריפין ובכרמל עד לשנת 1946. בשנת 1947 הצטרף לחברי קבוצת "אופקים חדשים". בין השנים 1949-1948 שימש כשליח הקק"ל בבואנוס-איירס, ארגנטינה. בין השנים 1953-1949 כיהן בשירות הדיפלומטי של ישראל במוסקבה. בשנת 1954 השתקע בירושלים. בין 1959-1956 כיהן בתפקיד שגריר ישראל בברזיל ובין השנים 1962-1959 שימש כשגריר ישראל בשוודיה. בשנת 1963 חזר לישראל והמשיך בעבודה כמנהל המחלקה לקשרי תאבות במשרד החוץ, עד לפרישתו לגמלאות, בשנת 1971.

החל משנות השלושים ועד לשנות החמישים ניכרים בציוריו של ארוך התפתחויות ושינויים בסגנון הציור שלו. במחצית שנות השלושים, בעקבות לימודי אמנות בפריז, אימץ ארוך סגנון אקספרסיוניסטי מתון. במהלך שנות הארבעים בולטת הנטייה לציור סכימטי ולפירוק של הנוף לצורות גיאומטריות. נטייה זו הגיעה לשיאה במהלך שנות החמישים באימוץ טכניקת ציור נאיבי והדגשת הממד העיטורי והדקורטיבי בציור. ציורים כגון סדרת הציורים "אוטובוס בהרים" (1944-1955) משקפים התפתחות זו.

החל משנות השישים ניכרת ביצירתו מגמה חדשה, המושפעת הן מן הפופ-ארט האמריקאי ומן הציור האירופי בן התקופה. ביצירותיו כגון "רחוב אגריפס" (1964) ו"הנציב העליון" (1966) לדוגמה, החלו להופיע דימויים מופשטים שהתבססו על מגוון של טכניקות אמנותיות שלא היו שגורות באמנות הישראלית כשרבוט, הדבק ושימוש בחפצים מצויים כמצע לציוריו. בעבודות אחרות, כגון סדרת "צקפר", פיתח ארוך את מושג "המופשט הקונקרטי", במסגרתו התגלגלו דימויים ביוגרפיים אל צורות הנדמות כמופשטות.

לימודים

1926-1924 בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, ירושלים
1935-1934 אקדמיה קולארוסי, פריז, צרפת
1935-1934(?) ציור, אצל פרנאן לז'ה, פריז, צרפת

פרסים

1942 פרס דיזינגוף
1955 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו
1968 פרס סנדברג לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים
1971 פרס ישראל בתחום הציור