Information Center for Israeli Art English

מירון סימה

מירון סימה, ישראלי, יליד האימפריה הרוסית, 1999-1902.

מירון סימה נולד נולד בשנת 1902 למשפחה משכילה בפרוסקיורוב (חמלניצקי), האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה). אביו, בנימין סימה, היה אדריכל העיר. למרות שהמשפחה לא היתה מסורתית, נשלח סימה ללמוד בחדר. כבר בילדותו החל סימה לעסוק בציור בהדרכתו של צייר וצייר שלטים בשם שייקה פינקל (פינקלשטיין). בתקופת מלחמת העולם הראשונה ניצלה המשפחה מכמה פוגרומים. בשנת 1920 למד אמנות באודסה ובשנת 1923, לאחר שלא התקבל ללימודים בקרקוב, פולין, בגלל יהדותו, היגר לדרזדן, גרמניה. ב-1934 החל ללמוד באקדמיה לאמנות בעיר לאחר שהגיש לביקורת סדרת חיתוכי-עץ בשם "הזעקה". בין מוריו פרדיננד דורש, מקס פלדבאור, אוטו דיקס ואחרים.

בשנת 1925 ביקר בארץ-ישראל, לשם היגרה משפחתו בשנת 1923. בשנת 1933 היגר לארץ-ישראל והתישב בתחילה בתל-אביב. בתקופה זו היה בין מייסדי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל והתקרב לעולם התאטרון הארצישראלי. בין השנים 1950-1935 יצר מספר תפאורות למחזות כגון "מן המיצר" (האוהל, 1935), "בסימטאות ירושלים" (אוהל, 1941), למחול של גרטרוד קראוס ועוד בנוסף הרבה ליצור רישומים והדפסים של דמויות כחנה רובינא. בשנת 1938 עבר להתגורר בירושלים, שם הקים בית ספר לאמנות בחסות ועדת התרבות של ההסתדרות. בשנת 1947 שהה בפריז, צרפת. בתקופת מלחמת השחרור השתתף בהגנה על העיר. לאחר המלחמה היה בין מייסדי "ביתן אמני ירושלים" (לימים בית האמנים). בין השנים 1954-1952 שהה בארצות הברית. בשנת 1961 הוזמן ליצור רישומים במהלך משפט איכמן. החל משנת 1975 מיעט סימה לעסוק בציור כיוון שהחל לטפל באחיו שעבר אירוע מוחי. בשנת 1987 הוקמה "עמותת מירון סימה" המשמרת את יצירותו.

יצירתו המוקדמת של סימה, הושפעה מן האקספרסיונים הגרמני. יצירותיו אופיינו בסקאלת גוונים כהה ומונוכרומאטית ובבחירת נושאים בעלי גוון סוציאליסטי. לצד ציוריו הרבה ליצור הדפסים בטכניקה של ליתוגרפיה ושל הדפס עץ. לאחר עלייתו לארץ ישראל הופכת הצבעוניות ביצירותיו לעשירה יותר. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 החל לשלב בהדפסיו טכניקות של שפשוף או באמצעות שימוש בחומרים שונים כטקסטיל או חוטי ברזל כבסיס לשילוב מרקמים בתהליך ההדפסה.

לימודים

1920 בית הספר לאמנות של קיריאק קונסטנטינוביץ קוסטנדי, אודסה, האימפריה הרוסית
1930-1924 אקדמיה לאמנויות יפות, דרזדן, גרמניה

הוראה

1933 סימנריון לגננות של יחיאל הלפרין
1949-1943 המכון הירושלמי לציור ופיסול, ירושלים
1950-1949 אמנות, מכון הדסה לאופנה

פרסים

1932 פרס עיריית דרזדן
1936 פרס דיזנגוף לציור ופיסול
1938 פרס דיזנגוף לציור ופיסול
1951 פרס "צברא" מטעם ס' דובינר
1957 פרס ירושלים, עיריית ירושלים
1963 חבר כבוד של האקדמיה לאמנויות יפות, פירנצה, איטליה
1970 מדלית זהב, הביאנלה הבינלאומית לגרפיקה, פירנצה, איטליה
1977 פרס דנטה אלגיירי, רומא, איטליה
1979 אות יקיר ירושלים, עירית ירושלים
1980 פרס ירושלים, עיריית ירושלים
1989 פרס על מפעל חיים ע”ש מרדכי איש שלום, בית האמנים, ירושלים