Information Center for Israeli Art English

יוחנן סימון

צילום: סטנלי בטקין
קלסר האמן כולל:
106 מאמרים פיזיים

168 צילומי יצירות של האמן

15 הזמנות לתערוכות של האמן

יוחנן סימון, ישראלי, יליד גרמניה, 1975-1905.

יוחנן סימון נולד בשנת 1905 בברלין, בגרמניה. הוא למד אמנות באוניברסיטת ברלין, ובשנת 1926 נרשם לאקדמיה לאמנות בפרנקפורט על נהר המיין, שם למד ציור אצל מקס בקמן ורישום אצל פיטר רסמוסן, שהשפיע עליו רבות. בשנת 1928 עבר לצרפת, שם התיידד עם הצייר הצרפתי אנדרה דרן, ממובילי תנועת הפוביזם, והושפע ממנו בתחום הציור בצבע.
בשנת 1931 חזר לפריז ללמוד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ("הבוזאר") ובמקביל עבד כעורך הגראפי והאמנותי של השבועון המצויר "וו" (Vou) ו-"Les Annales" . בשנת 1934 שהה בארצות הברית, שם שימש ככתב של העיתון "ווג". בניו-יורק,
בשנת 1936 עלה סימון לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ גן שמואל. בקיבוץ עבד במגוון עבודות כפיים. לאחר שנים, קיבל מהקיבוץ יום מנוחה אחד בשבוע לציור. היה פעיל בארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי אחר-כך מונה לעורך הגראפי של עיתון "על המשמר". בין השנים 1957-1948 היה סימון שותף לפעילות קבוצת "אופקים חדשים". בשנת 1952 היה ממקימי המכון לאמנות בסמינר אורנים בקריית טבעון. בשנת 1953 עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב, שם פתח סטודיו לציור. ב-1962 עבר לגור בהרצליה פתוח ובמקביל היה לו סטודיו לציור בכפר האמנים עין הוד.
יצירותיו של סימון מאופיינות בשילוב שבין השפעות האמנות האוונגרדית הצרפתית לבין השפעות האמנות הסוציאליסטית. בעבודות אלו הופיעו דימויים הקשורים לחיי הקיבוץ והמדינה בסגנון סמבולי. בין יצירותיו הידועות "נוער בקיבוץ" (1955), "שבת בקיבוץ" (1957) והכרזות שיצר עבור התנועה הקיבוצית. בנוסף לציוריו יצר מספר יצר מספר ציורי הקיר לספינות ישראליות, מבני הציבור ובתי מלון, כולל משרדי בנק ישראל בניו יורק ומלון בחוף שנהב.

לימודים

1926 אקדמיה לאמנות, בפרנקפורט, גרמניה, אצל מקס בקמן, ורישום אצל פיטר רסמוסן, שהשפיע עליו רבות.
באקדמיה לאמנות של מינכן, גרמניה
1928 עם אנדרה דרן, למד פוביזם בפאריס, צרפת
1934-1931 בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות, פריז, צרפת

פרסים

1938 פרס דיזנגוף לציור ופיסול
1946 פרס דיזינגוף
1966 מדליית זהב לתערוכה קבוצתית, תערוכה בינלאומית לנשים, ווישי, צרפת
1951 פרס קונגרס תרבות יהודי, ניו-יורק
1952 פרס דיזנגוף לציור ופיסול
1956 פרס ועד אולימפיה ישראלי
1958 פרס רמת גן לפיסול
1960 פרס הסתדרות העובדים הכללית, ישראל
1961 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, מוזיאון תל-אביב לאמנות, עיריית תל אביב-יפו