Information Center for Israeli Art English

מיכאל קארא, ישראלי, יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1965-1885.

מיכאל קארא נולד בבז'ז'ני, גליציה המזרחית (כיום אוקראינה) בשנת 1885. בשנת 1902 עברה המשפחה לבודפשט, שם למד קארא באקדמיה המלכותית לאמנות בבודפשט. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, קיבל בשנת 1912 מלגה מטעם ממשלת הונגריה להמשך השתלמות באקדמיה לאמנות של פירנצה. בין השנים 1919-1912 של לבודפשט, שם כיהן כפרופסור. בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצר, על פי הזמנת הממשלה, עבודות פיסול בשיש ובברונזה. באותה עת היה קארא פעיל בחיים הפוליטיים בהונגריה ואף לקח חלק במהפכה הקומוניסטית של בלה קון. במרץ 1919, לאחר כיבוש בודפשט על ידי רומניה, נמלט לרומניה ומצא שם מקלט. בין השנים 1928-1922 שימש כאמן החצר של בית המלוכה הרומני. בשנת 1928‏ עבר הוזמן ליוגוסלביה לסרביה), שם ישב עד (1936 ויצר עבודות רבות לפי הזמנות ציבוריות, בהן יצירות גדולות בפיסול ובפרסקו עבור בית הנתיבות בעיר. בין השנים 1936-1928 התגורר בעיר נובי סאד, יגוסלביה. בעקבות אי השקט הפוליטי בבלקן היגר למילאנו איטליה, שם עסק ביעקר בציור. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה שותף לפעילות המחתרת האנטי-פאשיסטית, ובשנת 1942 הצטרף לכוחות הפרטיזנים בצפון איטליה. בשנת 1946 עלה לארץ ישראל והתיישב ביפו.

עיקר יצירתו של קארא היה בתחום הפיסול ופיסול האנדרטאות. בישראל יצר כמה אנדרטאות לחללי מלחמת העצמאות. בין היתר את האנדרטה לכובשי יפו, אנדרטאות בנשר, בחולון ועוד.

פרסים

1948 פרס דיזינגוף
1949 מקום ראשון, תחרות לעיצוב בול, השרות הבולאי, ישראל