Information Center for Israeli Art English

יגאל תומרקין

יגאל תומרקין, ישראלי, יליד גרמניה, 2021-1933.

יגאל תומרקין נולד בשנת 1933 בשם פטר מרטין גרגור היינריך הלברג, בדרזדן שבגרמניה. אמו, אמו, ברטה גורביץ, הייתה יהודייה, ואילו אביו, מרטין הלברג, היה במאי ושחקן גרמני-נוצרי. ב-1935 עלה תומרקין לפלשתינה-א"י עם אמו, שנישאה בשנית להרצל תומרקין.

בשנת 1954 למד פיסול אצל רודי להמן בעין הוד במשך כשנה. לימודיו התמקדו בעיצוב דמויות וצורות המנותקות הן מגישות ריאליסטיות-אקדמיות והן מגישות אוונגרדיות. בשנת 1955 נסע תומרקין לגרמניה המזרחית, שם עבד כתפאורן-מתמחה ב"ברלינר אנסמבל", תאטרונו של ברטולד ברכט ושימש עוזר של האמן קרל וון אפן. בשנת 1956 היגר לגרמניה המערבית ואח"כ להולנד. בסוף שנות החמישים של המאה ה-20 התגורר תומרקין במקומות שונים באירופה ובעיקר בהולנד ובצרפת, שם נחשף לתנועת ה"דאדא", לאמנות הפופ, לאוונגרד הצרפתי ולעבודות מתכת של חוליו גונסלס. תחת השפעתם, החל לגבש את התפיסה האסמבלאז'ית של יצירתו.

בשנת 1960 חזר להתגורר בישראל. בשנת 1962 נסע ליפן ולארצות-הברית כדי ללמוד טכניקות של ציור יפני. יצירתו של תומרקין עברה במשך השנים גלגולים שונים, תוך שהוא מאמץ חומרים ומוטיבים חדשים. עבודותיו משנות ה-60 עשו שימוש בכלי נשק ובחומרים אחרים, שעובדו לאסמבלאז'ים ולפסלים אחרים בעלי ממד אנטי-מלחמתי. החל משנות ה-70 החלו להופיע ביצירותיו ציטוטים מתולדות-האמנות, לצד דימויים השאובים מאמנות עממית פלסטינית ובדווית. אלו שימשו פעמים רבות כמסגרת למחאה פוליטית. במהלך מלחמת יום הכיפורים התלווה תומרקין לכוחות צה"ל כצלם וככתב צבאי.

בנוסף לעיסוקו העיקרי בפיסול, יצר תומרקין גם במדיה נוספות כמו הדפס, ציור וצילום. לצד יצירות קטנות ממדים, הרבה תומרקין להציב פסלים ואנדרטאות ברחבי ישראל, פעמים רבות באזורים מדבריים או כפריים. בציוריו ופסליו מצויים דרך קבע דימויים ליריים ומוטיבים של תרבות אירופית גבוהה, המעומתים עם שפה אקספרסיבית בוטה, עם כלי נשק, ועם דימויים של פגיעות נפשית וגופנית.

בין יצירותיו הידועות הפסלים "דיוקן האמן כלוחם צעיר" (1966-1965), "הוא הלך בשדות" (1967) ו"השיר על האדמה" (1978), הציורים "פאניקה אודות מכנסיים" (1961) ו-"סוס העץ מיכאל" (1987) וסדרת ההדפסים "דיוקן עצמי 1975". בין האנדרטאות ופסלי החוץ ידועים "מצפור ערד" (1968), "אנדרטת הביקעה" (1972), ו"אנדרטה לשואה ולתקומה" (1975) בכיכר רבין בתל אביב-יפו.

לימודים

1954 פיסול עם רודי להמן, עין הוד

פרסים

1963 פרס ראשון על האנדרטה חוליקאת
1968 פרס סנדברג לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים
1968 תחרות לבניית אנדרטה "יורדי הים", חיפה
1971 פרס על האנדרטה "שואה ותקומה", תל אביב
1978 פרס ראשון בביאנלה לרישום, רייקה, יוגוסלביה
1984 אות נשיא הרפובליקה האיטלקית
1985 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, מוזיאון תל-אביב לאמנות, עיריית תל אביב-יפו
1990 אורח קרן יפן
1992 הפרס על שם אוגוסט רודן, פרס ראשון בתחרות המוזיאון הפתוח בהאקון, יפן
1997 אות ההצטיינות מטעם נשיא הרפובליקה הפדראלית הגרמנית
1998 פרס אני והיינריך זוסמן לאמנים ישראלים אשר נותנים ביטוי ביצירתם למוראות השואה, וינה, אוסטריה
2004 פרס ישראל בתחום הפיסול, משרד החינוך והתרבות

פסלים במרחב הציבורי

1966 קריית ים "חלון לים", בטון
1969-71 קריית ים "חלון לים", אבן ופלדה