- יאיר, אבי
- יאירי, יובל
- יאן, אירה
- יאניוור דיסקין, שמחה שלמה
- יאשאייב, מארק
- יבין, אסנת
- יבלונק, יוסף יודק
- ידידיה, יובל
- ידידיה, שלמה
- ידעיה, עודד
- ידעיה, רונית
- יהב, אילנה
- יהב, גליה
- יהב-בראון, דני
- יהודה, מירי
- יהודיין, שלמה
- יהל, שלמה
- יהלום, אורי
- יהלום, דורון
- יהלום, ליפא
- יהלום, שחר
- יואלי, אגי
- יואלי, דנה
- יואלי, רפי
- יואש, יעקב
- יודל, מרק
- יודקוביק עציוני, נגה
- יודקוביק, אריה
- יודקוביק, יעל
- יוהס, אמנון
- יוזפוביץ, דימיטרי
- יוזפפולסקי, מאשה
- יוחאי, אלברט
- יוכביץ, ברוך בוריס
- יוכביץ, תמר
- יוכט, אסתר
- יונאס, לודוויג
- יונגרייז, סופי
- יונגרייס, חוה (אוה)
- יונת, דורית
- יוסטר, טוביה
- יוסל, יוסי
- יוסף סרי, זוודיתו
- יוסף רון, טיגיסט
- יוסף, יובל
- יוסף, רחלי
- יופה, דניאל
- יורדן, יהודה
- יוריני (אהרון מיכאל נחמן), ישראלי
- יורן, ורדה
- יורש, אביגיל
- יורש, יצחק
- יושפה, יואל
- יחזקאל, איריס
- יחזקאל, גדעון
- יחזקאלי, בלהה
- יחזקאלי, חיים
- יחזקאלי, שי
- יחיא, אלי
- יחילביץ, מיכאל
- ייני, פנינה
- יכין, אברהם
- יכין, חנה
- ילון, אוסי
- ילין גינת, יהודית
- ילין, זיוה
- ים, אנה
- ימבורג, אריה
- ימבורג, גרשון
- ימגוצי, נובויה
- ימין, יצחק
- ימיני, יחיא
- ימיני, יעקב
- ימיני, תרז
- ימנפלד, אורכידיאה
- ימפולר, רחל
- ינאי, אריאל
- ינאי, בבה
- ינאי, גיא
- ינאי, מארק
- ינאי, עדינה
- ינאי, שבולת
- ינוקא, משה
- ינור, לי
- יניב ריכטר, דניאלה
- יניב, אלי
- יניב, ליאת
- יניב, מיכל
- יניב, קליר
- ינקו, מרסל
- יסינובסקי, סילביה
- יסעור, ג'ואל
- יסעור, דוד
- יסקי, אברהם
- יעקב ברנר, חיה
- יעקב, ג'ימי
- יעקב, יוסף
- יעקב, עודד
- יעקבזון, רעיה
- יעקבי, אברי
- יעקבי, אתי
- יעקבי, דורית
- יעקבי, זהבית
- יעקבסון, חביבה
- יעקובוביץ, אבי
- יעקובוביץ, אלחנן
- יעקובוביץ, בנימין
- יעקובי, דורון
- יעקובי, משה
- יעקובסון, רוז
- יער, אורה
- יער, יעקב
- יערי, יעל
- יערי, מאיר
- יערי, נועה
- יערי, שרון
- יפה, אורה
- יפה, ניצה
- יפישינה, נינה
- יפמן, גיל
- יפמן, גילי
- יפמן, רונה
- יפעת, מירה
- יפרח, מוטי
- יפת, יוכי
- יפת, שלום
- יצהר, אייל
- יצחק, אליהו
- יצחק, נבט
- יצחקי, חנה
- יצחקי, יצחק
- יצחקי, עירית
- יצחקי, עלמה
- יצחקי, פיי
- יציב, אמיר
- יציב, יהודה
- יקותיאל, דרור
- יקותיאל, רות
- יקותיאלי, עדי פו
- יקימובסקי יקים, יצחק
- יקיר, יוכי
- יקר, אורן
- יקרסון, יוסף
- ירדן, נורית
- ירדן, פירי
- ירדני, יחזקאל
- ירדני, שלום
- ירוזולימסקי, אריאל
- ירון רטנמר, אילנה
- ירון, אריאלה
- ירופקין, אלוירה
- ירושלמי, פאולה
- ירושלמי, רמי (רוברט)
- יריב, אמון
- יריב, יובל
- יריסוב, אירנה
- ישורון, שושנה
- ישי, אורית
- ישי, רוז'ה
- ישכיל, אברהם
- ישכיל, איווט
- ישכיל, זאב
- ישכיל, מנחם
- ישכיל, עמוס
- ישעיהו, חגית
- ישפן, יהושע
- ישראל, גילי
- ישראל, יעקב
- ישראל, מאיה
- ישראל, צביקה
- ישראל, קובי
- ישראל, ראובן
- ישראלי, איקה
- ישראלי, אמנון
- ישראלי, ארז
- ישראלי, טליה
- ישראלי, עודד
- ישראלי, רחמים
- ישראלי, שולמית
- ישראלי, שושנה
- יששכרי, ברברה
- יתד, מאיה
- יתום, ורדה

מרסל ינקו

מאמרים 261
הזמנות לתערוכות 7
תמונות 181
מרסל ינקו, ישראלי, נולד ברומניה, 1985-1895. ממיסדי תנועת הדאדא ומקים כפר האמנים עין הוד. על יצירתו זכה ינקו בפרס ישראל בשנת 1967.
מרסל ינקו נולד בבוקרשט, רומניה בשנת 1895. אביו היה סוחר ואמו מוסיקאית חובבת. בילדותו למד ציור אצל הצייר היהודי לוסיף איסר. ביחד עם טריסטיאן צארה ואחרים הוציא, בין השנים 1913-1912, כתב-עת אוונגרדי בשם "Simbolul" ("הסמל"). בשנת 1915 החל לימודי אדריכלות בבית הספר הפוליטכני בציריך, שוויץ. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה השתתף ינקו, יחד עם אחיו, בהקמת תנועת הדאדא בעיר והשתתף בפעילותיה ב"קברט וולטר" בעיר. בשנת 1921 היגר לפריז, צרפת. שם השתתף יצירותיו מאותה עת עושות שימוש בטכניקות אוונגרדיות כגון קולאז' ואסמבלאז'. מתקופה זו ידועים בעיקר תיאורי הנשפים המצויירים בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי וכן מסכות שנוצרו עבור ההופעות של תנועת הדאדא ב"קברט וולטר".
בין השנים 1940-1922 שהה ברומניה, שם היה שותף בהקמת כתב העת "קונטימפוראנול" (1930-1922), ובקבוצות אמנות אוונגרדיות אחרות. בשנת 1941 עלה לארץ ישראל. באותה תקופה, לצד עבודתו כארכיטקט בעיריית תל אביב, המשיך בפעילותו כצייר ואף יצר תפאורות להצגות שונות. בשנת 1948 היה אחד ממקימי תנועת "אופקים חדשים". בשנת 1953 ייסד את כפר האמנים עין הוד ואת בית הספר לאמנות בסמינר אורנים. בישראל נוספה לעבודתו של ינקו גישה לאומית ציונית, לאורה יצר תיאורים של נופי הארץ, תיאורי עולים ועוד. בייחוד ידועים ציורים בעלי ממד חברתי היסטורי כגון "אונית עולים" (1946), "חייל פצוע בלילה" (1948) או "המכבים" (1952), העושה שימוש במוטיבים קלאסיים ובסגנון ציור אקספרסיבי וגיאומטרי.
בעין הוד הוקם בשנת 1983 "מוזיאון ינקו-דאדא" המציג מעבודותיו של ינקו.
לימודים
1915 לימודי אדריכלות בבית הספר הפוליטכני, ציריך, שוויץ
הוראה
1953 סמינר הקיבוצים באורנים
פרסים
1938 פרס דיזנגוף לציור ופיסול
1951 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, מוזיאון תל-אביב לאמנות, עיריית תל אביב-יפו
1958 פרס הסתדרות העובדים הכללית, ישראל
1967 פרס ישראל בתחום הציור
1982 אות יקיר תל-אביב, עיריית תל אביב-יפו