Information Center for Israeli Art English

חנניה פינר, ישראלי, יליד גרמניה, 1993-1921.

חנניה פינר נולד בפרבר כפרי של ברלין, גרמניה בשנת 1921. אביו היה עורך-דין שהושפע מהגותו של הפילוסוף קונסטנטין ברונר, ואמו פרידה שמרה על זיקה ליהדות. לאחר מות האם נישא האב בשנית. בשנת 1938 למד קדרות אצל קדר מקומי. בשנת 1939 עבר לסטוק און טרנט, אנגליה, שם עבד במפעל קרמיקה. בשנת 1940, בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה, גורש לאוסטרליה כאזרח גרמני ונכלא במחנה מעצר. בשלהי שנת 1942 קיבל אישור עלייה ובראשית שנת 1943 הגיע לארץ-ישראל והצטרף לאביו, שהיה ממקימי מושב בית-יצחק. בין השנים 1945-1943 שירת בצבא הבריטי במחסני תחמושת בארץ-ישראל, בקפריסין ובמצרים. לאחר שחרורו, בשנת 1946, למד צבעות ובשנת 1947 הצטרף לקיבוץ עין-גב. במלחמת העצמאות נפצע. בתקופת השיקום החל ללמוד כריכת ספרים, בעקבותיו נרשם ללימודים בבצלאל. שם, החל לעסוק בחיתוך עץ, בהשפעתו של יעקב שטיינהרט. לאחר לימודיו שב להתגורר בקיבוץ ועסק במלאכות שונות ובהן הוראה.

עיקר יצירתו של פינר היתה בתחום חיתוך-העץ. עבודותיו המוקדמות נשאו אופי ראליסטי. והוא הרבה לתאר דימויי בעלי חיים מונומנטאלים, בהשפעה ארכיאולוגית. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה עבודתו להתמקד בתיאור קווי ובתנועה, תוך שימוש בצבעוניות ובחללים נגאטיבים.

לימודים

1954-1950 המחלקה לגרפיקה שימושית, בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים

הוראה

1961-1954 בקירוב אמנות, קיבוץ עין-גב