|
|
רון מויק שתי נשים, 2005 עירוב טכניקות, 85x38x48, אוסף גלן פורמן, ניו–יורק, באדיבות קרן האמנות פלאג |
שום פרט אינו נעלם מעיניו של האמן שיצר את הפסל דמוי החיים הזה, העשוי לעילא ולעילא, של שתי נשים זקנות, קטנות וקמוטות, שעומדות ומשוחחות ביניהן. חזותן של השתיים טבעית ופשוטה, ורק ממדיהן משונים משהו. ממדים אלה יחד עם שפת הגוף, הבעות הפנים והבגדים המרופטים מעט משדרים פגיעות ובסופו של דבר גם ניתוק. כיווץ מידות האדם לממדים לא טבעיים מצד אחד ושחזור כל שערה, נקבובית וקמט מצד אחר סוללים את דרכו של המתבונן אל תוך עולם חלופי של אגדות. חוש ההתמצאות שלו מתערער והגבולות בין העולם האמתי לעולם הדמיון, בין הטבעי למלאכותי ובין המקור להעתקיו מיטשטשים. החיקוי הנאמן של המציאות ועבודת היד של האמן שבים ומדגישים את המיומנות האומנותית המסורתית ואפשר לראות בהם תגובת נגד לשעתוקים אלקטרוניים, לשיבוט ולמציאות הווירטואלית של ימינו. |
