ביוני 1992 ניצחה מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השלוש-עשרה ויצחק רבין הקים ממשלה בראשותו. ממשלה זו נקטה בקו מדיני, לפיו החלה במשא ומתן חשאי עם נציגי אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) באוסלו שבנורווגיה. כתוצאה ממשא ומתן זה, הסכימו ישראל ואש"ף על חילופי איגרות בין יאסר ערפאת ליצחק רבין. באיגרתו הכיר ערפאת בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, הכיר בהחלטות מועצת הביטחון 242 (מ-1967) ו-338 (מ-1973), התחייב להמשיך בתהליך השלום ולשנות את סעיפי "האמנה הפלסטינית" המנוגדים להסכם עם ישראל. במקביל, שיגר רבין לערפאת איגרת בה הכירה ישראל באש"ף כנציג העם הפלסטיני והתחייבה לכונן משא ומתן לשלום עם אש"ף.