Marcel Duchamp

The meter as a universal unit of length was adopted in France in 1795, during the French Revolution. Defined as one ten-millionth of the distance from the North Pole to the Equator, it contrasted sharply with older anthropometric units: the length of the king's foot; the distance between the nose and outstretched thumb of a cloth merchant; or the land area a farmer could plow in a day. The tape-measure is a basic tool in the DIY culture, and underlies the orchestrated ceremony of assembly. Marcel Duchamp conducted an experiment, in which he dropped three meterlong strings from a height of one meter, each onto its own stretched canvas mounted on a glass panel. He glued the strings to the canvases where they had fallen and sawed wooden slats - "new units of measurement" - according to the lie of the strings. In essence, he shaped three curved rulers, each exactly one meter in length. The enfant terrible of modern art - who redefined the field with his assertion that art is not necessarily related to the technical ability of the artist - proposed, tongue in cheek, a new metrical standard: rulers that are ill-suited for measurement.

מרסל דוּשאן

המטר נקבע רק ב- 1795 , זמן המהפכה הצרפתית, הוא אוניוורסלי וסטנדרטי ומבוסס על חישוב מתמטי ביחס להיקף כדור הארץ. שלא כיחידות מידה שקדמו לו הוא לא נקבע לגופו של אדם -אורך כף רגלו של המלך, המרחק בין האף לקצה האגודל של סוחר בדים, או הספק העבודה היומי של אדם לחישוב שטח. המטר הוא כלי עבודה בסיסי בתרבות "עשה זאת בעצמך" והתשתית לטקס ההרכבה המתוזמר. מרסל דושאן ערך ניסוי שבמהלכו הוא הפיל מגובה מטר 3 חוטים, באורך מטר כל אחד, על 3 בדי ציור מתוחים שהדביק ללוחיות זכוכית. אחר-כך ניסר 3 תבניות עץ, "יחידות מדידה חדשות", על-פי קימורי החוטים. למעשה, יצר 3 סרגלים מעוקלים באורך מטר. "הילד הרע" של האמנות המודרנית -שאף הגדיר אותה מחדש בהראותו שיצירת האמנות אינה קשורה בהכרח ביכולתו הטכנית של האמן -הציע בקריצה תקן חדש למטר: סרגלים שלא מומלץ להשתמש בהם למטרות מדידה.