דרורה דומיני
חול וחול, 2013/2008
מיצב; בד, סל פלסטיק, חול ושברי בניין
40X207X127 ס"מ
צילום: אלעד שריג


מיצבי הרצפה של דרורה דומיני מן השנים האחרונות המשלבים חול, פסולת בניין, מכלים ומסננות, נשמעים לערכי הפיסול המודרני הפורמליסטי ועם זאת מעוגנים בהוויה ובתרבות המקומית. גרסתה העדכנית לעבודתה "חול וחול" מ– 2008 עשויה בסוד הצמצום החומרי והמושגי המעניק לה מבע פואטי מזוקק. שלושת רכיביה - תלולית חול מחודדת, סל פלסטיק מחורר ומצע שמיכת בד דקה - טעונים, יחד ולחוד, תחושה עזה של ארעיות. זו הופכת את המיצב להֶצרף (אסמבלאז') בר ניוד, שאפשר לכאורה לארזו כצרור נוודים ולשאתו ממקום למקום. בליבת הצרור טמון מטען גרגירים רב–ערך - "חול וחול" - וגם הוא חצוי מטבעו: חול ים זך וזהוב ובשוליו אבק אפרורי של פסולת בניין.

שפת החול ביצירתה של דומיני שאולה מהשיח של העיר תל–אביב העולה-נהרסת מן החולות; משבטי הנַבָּטים הנודדים בדרכי הבשמים במדבר; מסופות המפסלות דיונות בנוף; מרוחו של דנציגר המגלף את "נמרוד" באבן חול נובית ומזיכרון ילדות יחפה בקיבוץ, עטוף שמיכת פיקה אביבית מתוצרת "אתא".