הוצאו מהקשרם: אמנות איברי הגוף
אוצרת: טניה סירקוביץ'


התיאורים המובאים כאן של איברי גוף באמנות ובארכאולוגיה אינם תוצאה של פגעי הזמן או תולדה של נזק - הם נוצרו כך במחשבה תחילה. מקורם ברחבי העולם; המוקדמים שבהם מהתקופה הפרהיסטורית והמאוחרים בני–ימינו. הם שופכים אור על מגוון הדרכים הנהוגות בתרבויות שונות להציג את איברי הגוף בהקשרים דתיים, חברתיים ואסתטיים. הבחירה בצורות הללו - אם כביטוי מוחשי לשפע ולפריון ואם כרמיזה להרס ולאובדן - קשורה קשר הדוק בתפיסת העצמי וברגשות.

עד לעידן המודרני היה לייצוגים של איברי גוף תפקיד מרכזי בחפצי פולחן שסימלו את הכמיהה לשלמות ולבריאות הגוף והנפש. עם המהפכה הצרפתית ואימת הגיליוטינה החלו לחלחל "איקונוגרפיה של הרס" ותפיסה מודרנית, לא דתית, הרואה בגוף מכלול של איברים עצמאיים.

במאה השנים האחרונות לווה הקיטוע המכוון במודעות מתמדת לחולשת הגוף ולטבעו הגשמי. בצילום ובקולנוע חותכים, מציגים תקריב ומבודדים, וטכנולוגיה דיגיטלית עכשווית ייצרה אפשרויות אינסוף לקיטוע וירטואלי ולשחזורו. החשיפה הלא–פוסקת למראות של מלחמה, של התקפות טרור ושל אסונות טבע לצד מידע על השתלות ועל חידושים ביו–רפואיים, מגבירים את המודעות להיות הגוף בנוי חלקים–חלקים.

אלפי שנים הכירו מאמינים ואמנים גם יחד בשבריריות המורכבת הזאת, וכל "איבר" שיצרו הוא עולם בזעיר אנפין, שעקבות של תרבות ושל תודעה ניכרים בו.