רבות מהדרכות הילדים במוזיאון מלוות בעזרים מיוחדים שפותחו כדי להעשיר את חוויית הביקור. מדוע צריך אותם? מה מאפיין עזר הדרכה טוב? ומהם תהליכי המחשבה והעבודה המלווים את המעצב בדרך אליו? 

"אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד".

בנג'מין פרנקלין

קבוצת ילדים נכנסת למוזיאון. ציפייה והתרגשות רוחשות באוויר. בתערוכה שהם צופים בה מתגלה בפניהם רק סופו של תהליך ארוך שהתחיל ברעיון, בגיבוש תפיסה אוצרותית, באיסוף מוצגים או בהזמנת עבודות של אמנים, בקביעת עקרונות התצוגה, בעיצובה ובהקמתה. ההתרשמות חופשית ואינה בהכרח מושפעת מהקשרים ומידע מוקדם. יש להודות שגם ההנאה והעניין שמפיקים הצופים אינם מובטחים.

לעתים מוצעת למבקרים צפייה באמצעות הדרכה, ורבים אכן בוחרים בה. ההדרכה מלווה את ההתבוננות בהתייחסויות מתולדות האמנות, בהקשרים מתחומים משיקים ובסוגיות הקשורות לתכנים, לטכניקות ולתהליכי יצירה. עולם תוכן מלא וגדוש. חוויית ההתבוננות וההדרכה הנלווית אליה הן על פי רוב מספקות ומלאות: המבקרים מבינים את הרעיון שבבסיס התערוכה, מתחברים לתכנים, לדימויים ולהקשרים ומתרשמים מהיצירות.

עם זאת, לעתים דרוש תיווך בין הצופים למוצגים בתערוכה, ובייחוד כשמדובר בילדים ונוער שמתקשים לחוות תערוכות מוזיאליות. התיווך נועד להרחיב את חוויית הביקור בתערוכה, או במילים אחרות, להוביל את הילדים צעד נוסף קדימה בכמה מובנים:

◄     לקשר בין הילדים ליצירות בדרך נוספת מלבד הצפייה המקובלת.

◄     ללמד תכנים חדשים הנובעים מהתערוכה וקשורים לתחומי תרבות אחרים.

◄     לגרום לילדים לחקור ולחפש פרשנויות אישיות למוצגים.

◄     להדגיש היבט מסוים מתוך התערוכה שאינו בהכרח הנושא המרכזי.

◄     לעורר ביקורת על הנושא בכללותו, על הקונספט האוצרותי, על עבודה מסוימת או על אמן מסוים.

 עזר הדרכה בהשראת הפסל "צדודית" של פבלו פיקאסו, 1967 

 

עיצוב: רותי קנטור, צילום: בני מאור

ההפעלה עוסקת במתח בין דו-ממד לתלת-ממד. הפסל מוצג על נייר כשהוא שטוח בגשטלט של פוזיטיב ונגטיב. הטקסט על ההפעלה מבקש: "בפסל מסתתרים פנים. גלו אותם וצבעו". אפשר לבצע את המשימה בכמה אופנים, כי יש בעצם כמה וכמה פנים שמסתתרים. לאחר מכן, בעזרת מעקב אחרי החיתוכים והקיפולים, אפשר להרכיב דגם תלת-ממדי של הפסל ולהציבו על בסיס מקרטון.

 

איך עושים את זה?

ברור אפוא שכדי לייצר את התיווך על כל משמעויותיו יש ליצור אמצעי מיידי, נוח וקל לשימוש. זהו אובייקט שניתן למבקר בתערוכה במהלך הביקור, מלווה אותו לאורך ההדרכה ונשאר אתו גם אחרי שמסתיימת החוויה במוזיאון. את האובייקט הזה נהוג לכנות "עזר הדרכה". מאחר שעזר ההדרכה צריך לקרב את הקהל למוצגים המוזיאליים בדרכים שנמנו קודם, רצוי שהוא יאפשר פעולת התנסות שתיצור חוויה נוספת מלבד הצפייה בתערוכה. כיצד?

◄     השימוש בעזר ההדרכה צריך להיות פעיל, משעשע ומאתגר יצירתיות וחשיבה.

◄     הפעלתו מאפשרת הפוגה מהריכוז הנדרש להתבוננות ולהקשבה.

◄     בניגוד לקדושת המוצגים בתערוכה, מותר לגעת בעזר ואפילו לשנות אותו.

◄     לא פחות חשוב, העזר מאפשר למבקרים להגיב לחוויית הצפייה בתערוכה באופן פעיל (אינטלקטואלי ורגשי), וכן ליצור אובייקט חדש, וכך עובר משהו מאנרגיית היצירה מהקיר אל המתבונן.

הערך המוסף של התנסות כזאת הוא ההתרגשות והזיכרון המשמעותי שנשאר מהביקור בתערוכה.

 עזר הדרכה להדגמת המושג רפאות באולמות הארכאולוגיה

עיצוב: גד מה-טוב, "מה-טוב פתרונות המחשה", צילום: בני מאור

משחק הרכבה שממחיש כיצד אסופת חלקים שטוחים יוצרים צורה תלת-ממדית ומאפשר התנסות ברפאות. חלקי הכלי נצמדים זה לזה באמצעות מגנטים ומאפשרים פעולה מהירה וחווייתית בזמן ההדרכה בגלריה.

איך יוצרים הפעלה נכונה?

כדי שעזר ההדרכה יתאים לתערוכה ולהגדרת הפעילות, מעצב העזר צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם האוצרים ובעצם לתרגם את חזונם וליישם אותו לפי התכנים שהגדירו יוצרי התערוכה ולפי קהלי היעד וגיל המבקרים. ככל שההגדרות ברורות וממוקדות יותר, כך יהיו העזרים אפקטיביים יותר. כמו כן, רצוי שיהיה קשר עיצובי, ולא רק תמטי, בין התערוכה לעזר ההדרכה. כך, בתהליך עבודה נכון, התוכן, העיצוב והצורה של ההפעלה נעשים חלק בלתי נפרד מחוויית הביקור בתערוכה. מנגד, עזר הדרכה שאינו בעל ערך מוסף ואינו עונה על הצרכים הללו עלול אף להחליש את החוויה.

העזר צריך לענות לכללים הבאים:

◄     פשוט, מובן וקל לתפעול.

◄     מגרה ליצירה.

◄     מכוון לדרך ולא לתוצאה, כלומר מאפשר כמה דרכים של טיפול יצירתי.

◄     כדאי שהעזר יהיה אובייקט שהמבקר ירצה לשמור עוד ימים רבים אחרי הביקור בתערוכה כמזכרת לחוויה שעבר. לכן רצוי שיכלול מרכיבים של תצוגה, כגון אמצעי תלייה, אריזה או מעמד (סטנד).

◄     מתאים לתדמית שהמוזיאון משדר למבקרים בו.

למה אי אפשר לקנות מוצר כזה בחנות המוזיאון?

התכנים הטמונים בעזר רלוונטיים רק במהלך הביקור בתערוכה ואחריו, ועל כן אי אפשר לרכוש אותו בחנות המוזיאון. ההפעלה תלויה בביקור בתערוכה, בתובנות ובעשייה. היא אינדיבידואלית וקשורה לתהליך למידה חווייתי. היא אינה מוצר מדף.

לסיכום אפשר לעבור  את הביקור בתערוכה גם ללא עזרי הדרכה והפעלות, אבל אם הם מעשירים את החוויה אז למה לוותר עליהם?

עזר הדרכה לעיסוק בנושא הזהות באמצעות מוצגים במוזיאון 

עיצוב: סטודיו סטפני ורותי, צילום: בני מאור

מניפת דימויים של פרטים מתוך מוצגים נבחרים במוזיאון העוסקים בסוגיית הזהות היהודית-ישראלית. המניפה עוצבה עבור קבוצות בני נוער המגיעות ארצה מטעם "תגלית". בצדם השני של התצלומים אפשר לכתוב רשמים לפי מגוון הנחיות שהמדריכים נותנים. חלק מדפי המניפה מכילים ציטוטים ואמרי שפר הקשורים לעיסוק בזהות. הדפים מאוגדים בטבעת שאפשר לפתוח ולסגור, וכך יוצרים מזכרת יפה, רב-תכליתית ורבת-אפשרויות.