אחת השאלות המהותיות שעולות כאשר מדברים על ביקור במוזיאון וצפייה באמנות היא האם הידע ההכרחי להבנת יצירה מצוי כבר אצל הצופה, מתוקף נסיון חייו וידיעותיו הקודמות, או שאמנות חייבת בתיווך שיעגן את שוחריה בשדה משמעות מסוים וירחיב את הבנת המרחב רצוף הדימויים הוויזואליים הנפרש לרגליהם. הגיליון שלפנינו דן בהיבטים שונים של שאלת התיווך.

במאמר "לחבר את החינוך אל הלב הפועם של העיר", מאת יהונתן ה. משעל, העיר נושאת את הפוטנציאל היצירתי בכל רגע ורגע, ותושבי העיר מייצרים את ההוויה שלה, את ההווה האמנותי שלה. בהינתן התשתית הזו, תפקידם של מתווכי האמנות הוא לתת את מה שכבר מצוי; להפגיש בין אנשים ולהכיר בין האדם לבין המקום שבו הוא חי.
אל מול גישה שקטה זו ניצב מערך אחר, הנמצא בקצה האחר של ציר התיווך; במאמר "המוזיאון הנודד של תנועת תרבות", מאת מיה קלינגר, התיווך הוא רב-שכבתי. המוזיאון הנודד אינו יכול לפעול ללא הדרכה, לא ניתן להתמצא בו לבד. זהו מוזיאון עיוור. החוש המבקש להתעורר בו הוא חוש השמיעה. שכבות התיווך עוברות דרך מוסדות, ארגונים ומבנים: מבנה בית-הספר ומבנה האוהל הארעי שהוקם בתוכו. האמנות במוזיאון הנודד מתגייסת והופכת אף היא למתווכת מושגים ורעיונות.

המאמר "מלים על קיר", מאת דניאלה שלו, נותן במה לפועל התיווך השקוף ביותר: עורך הלשון של הטקסטים המלווים את התערוכה, בין אם על הקיר ובין אם בקטלוגים. המרואיינת תמי מיכאלי, עורכת הלשון של מוזיאון ישראל, חושפת את סוגיית התיווך ברזולוציות הגבוהות ביותר, החל מסוג וגודל האות, דרך הבחירה במשלב הלשוני וכלה בבחירה מה ייכתב והיכן, וגם – מאיזה תיווך יש להימנע כדי להותיר לצופה מרחב חופשי ככל האפשר.

פועלי תיווך אחרים הם מדריכי המוזיאון והמורים המלווים את התלמידים לתערוכות. ליהיא ספיר מביאה טיפים חדשים ממגירת העצות של סמדר תירוש-הד ז"ל, שכולם ניסיון להפוך את המפגש החי בין הילדים ליצירות למסע מלא דמיון וגם, אם אפשר, הומור בריא. 

תפקיד המורה מול שאלת התיווך הוא מורכב ומתארגן בכל פעם מחדש אל מול הצורך של הסטודנטים. מיקי קרצמן מסיים את הקדנציה השנייה כראש מחלקת הצילום בבצלאל. בראיון לדניאל שוורץ אומר קרצמן שבעמדות מפתח יש סיכוי להצליח לשנות דברים. למידה היא פעולה שבאמצעותה ניתן לגדול ולהתפתח, וכדי לעשות זאת צריך ליצור סביבה שמאפשרת דיון, שבו נשמעות דעות שונות ואולי מנוגדות, אך כולן יכולות להתקיים זו לצד זו. כך יכולה להתעצב חשיבה ביקורתית המבססת עמדה ונסיון חיים.


עוד בגליון: במדור החדש "זווית אישית", אייל מגד כותב על רגע קטן-גדול, עירום מתיווך, שבו הגיבור עומד חשוף ופעור מול יצירתו של קראוואג'ו, ומגיע למסקנה מפתיעה. 

כתיבת תגובה