היתה תערוכה אחת, לפני כמה שנים, במוזיאון של ברונקס, שנצרבה לתמיד בחבילה אחת עם זכרון הנסיעה אליה; הסאבוויי האפרורית, היציאה לתוך החצץ החורק, הטפטוף הטורד בגן הבוטני הסמוך, הקפוא מקור של תחילת דצמבר. ואז, בפנים, קפה חם בכוס נייר, גלריות ענקיות לבנות, והיצורים של רון מיואק.

רון מיואק, "מסכה 2", 2001

האמן האוסטרלי הזה, שיש בו כנראה שריטה אמיתית, החליף את מלבורן בלונדון, שם הוא מייצר תינוקות בני יומם בגודל מפלצתי, ענקים רופסי כרס, ראשים שנותקו מהגוף והוגדלו לממדי חדר ענק, מרצפה עד תקרה, שילוב של רעיון מרתק וביצוע מרהיב

רון מיואק, "תינוקת", 2006

מיואק יוצר בסטודיו שלו, במיומנות שבין ספילברג למיכלאנג'לו, פסלי סיליקון ואקריליק שנפרשים על שלדים ורשתות מתכת ומתגלפים לבובות עגומות העשויות בדיוק מפחיד: מזקיקי השיער ועד לנקבוביות העור ונימי הדם.

פרטים עצומים של בני-אדם אבודים מגזע נפילים נכחד, שכאילו נכלאו לבוקר מוטרף במוזיאון, קפואים בזמן ותקועים בחלל כמו דינוזאור בביצה שסגרה עליו והתייבשה. משהו שגם אחרי לא מעט תערוכות של וורהולים ומאטיסים מפתים, דוידים, מונה ליזות ופיקסואים מרהיבים, נשאר בזיכרון.

רון מיואק, "איש פרא", 2005