בגיליון חגיגי זה, שפותח את השנה האזרחית, מתייחסים כותבים שונים למגוון רחב של דרכים שבהן המוזיאון מממש את עצמו ככלי חינוכי ותרבותי.
ב"זווית אישית" חוצה גיא פינס את הכפור הניו-יורקי ברכבת התחתית האפרורית היישר לממלכת הענקים של רון מיואק בברונקס. במדור "אנשים" מספרת ד"ר איה לוריא על חזונה כאוצרת הראשית והמנהלת של מוזיאון הרצליה. במדור "מיזמים" כותב קובי בן-מאיר על התוכנית "טריפתיכון" של מוזיאון ישראל, המכשירה תלמידים לחמש יחידות בגרות באמנות.
ב"הקשרים" משאירה מיכל טרן טביעות אצבעות בבתי-קברות ובמוזיאונים, ומסבירה מדוע הן אינן כתם. ב"דילמות" תוהה יעל פרידמן, סטודנטית לאמנות ומורה טרייה בתיכון, על מושגי הערצה והערכה שכרוכים בחוויית הלמידה וההוראה. במדור "הפעלות" מציעה ליהיא ספיר פעילות פרפורמטיבית המציבה את התלמיד במרכז היצירה.
