שלום,

שנת 2016 בפתח, ואיתה גיליון חדש של "פלטפורמה". הפעם בחרנו לבחון מקרוב את עקרונות התנועה של המבקרים בחלל המוזיאלי. כתב-העת שלנו עוסק זה כמה שנים בזוויות שונות של יחסי קהל-יצירה, קהל-מוזיאון, קהל-זהות ועוד. הפעם בחרנו בזווית מבט חדשה: יחסי קהל-חלל.

כיצד אתם בוחרים לנוע בין חללי המוזיאון? את השאלה הזו הפנתה דנה רובין במדור "אנשים" אל כמה מבקרים מזדמנים במוזיאון. היא קיבלה תשובות אותנטיות, שכמה מהן צפויות ("חיפשתי ספסל") ואחרות מפתיעות ("מצאתי את עצמי בתערוכה אחרת לגמרי מזו שתיכננתי לראות").

רחל שליטא והסטודנטים שלה לחינוך מוזיאלי יצאו לשיטוט חוקר ברחבי מוזיאון, ובמדור "הקשרים" הם תוהים כיצד התנועה משפיעה על המפגש עם יצירות האמנות ועל פרשנותן.

המדור "דילמות" מארח הפעם חלל מוזיאלי מסוג שונה לחלוטין: מרחבי הספארי ברמת-גן. אפרת קליפשטיין וגלעד גולדשטיין מסבירים מהו אוסף חי ומספרים כיצד האוצרים מתייחסים אל אוסף המוצגים שלהם (קרי: פיל, נחש וזברה), ואילו שיקולים מנחים אותם בבואם להציב את האוסף במרחב.

מרחב אמנותי אלטרנטיבי אחר הוא בית-הקפה השכונתי. דן אוריאלי כותב במדור "מיזמים" על חוסר רשמיות ושיבוש היררכיות ומציג אלטרנטיבה להצגת אמנות מחוץ למרחבים הסטריליים של המוזיאון.

במדור "הפעלות" מציעה ליהיא ספיר אפשרויות מגוונות ומקוריות להתבוננויות קבוצתיות ביצירות אמנות: במעגל, בטור, תוך כדי תנועה ואפילו בשכיבה על הגב.

במדור "זווית אישית" אנחנו שמחים לארח את הצלם-אמן יובל יאירי, עם מבטו המיוחד בחללי המוזיאון.

קריאה נעימה ושנה טובה לכולכם,
מערכת "פלטפורמה"

כתיבת תגובה