שלום רב,
האם יצירת אמנות נתפסת באופן דומה על-ידי מבקרים צעירים ומבוגרים? כיצד ניתן לטפח קשרים בין מבקרים מרקעים חברתיים-תרבותיים שונים באמצעות החוויה המוזיאלית והאמנותית? האם תוכניות לימוד אקדמיות יכולות להעשיר ולקדם את החינוך המוזיאלי? כיצד ניתן לשלב תפיסות פילוסופיות במפגש בין ילדים למוזיאון?
במדור "הקשרים" מציגה יעלה חזות, מנהלת ואוצרת הגלריה בית הגפן בחיפה, את הגישה הנרטיבית-סיפורית ואת "המרחב השלישי" כדרכים לפיתוח דיאלוג בין-תרבותי סביב אמנות. במדור "דילמות" בוחנת תמר רוזנפלד-כהן את הפוטנציאל הגלום בתוכניות אקדמיות לחינוך מוזיאלי ואת חשיבותן לפיתוח התחום והמקצוע. במדור "מיזמים" מספר מלחם א' בדר על תוכנית לחקר פילוסופי עם ילדים במוזיאון ישראל, המעודדת ילדים להעמיק בעולמם הפנימי דרך שאלות ומפגש עם אמנות.
נקודת המבט הצעירה ממשיכה במדור "זווית אישית", המציג פרויקט סאונד של יונתן ומאשה צור, המזמין אותנו להתבונן ביצירת אמנות דרך עיניהם של ילדים. במדור "הפעלות" מציעה ליהיא ספיר דרכים שונות לאזן בין הדרכה קבוצתית לשוטטות חופשית בתערוכה. המדור "אנשים" מארח ראיון פרידה מיוחד מטלי גביש, ראש אגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל, המסכמת את שנות פעילותה ואת תובנותיה לאחר שנים של עבודה במרחב המוזיאלי והאמנותי.
קריאה נעימה ושנה טובה!
מערכת "פלטפורמה"
