שלום רב,
גיליון זה, הקרוי "הון-קאנון-מוזיאון", מציג דיון ביקורתי ביחסים שבין עולם ההון ובין עולם האמנות והמוזיאונים. הכתבות, התצלומים, מיצבי האמנות וההפעלות החינוכיות נועדו כולם לבחון את צדו הלא-מואר של עולם האמנות, המתנהל לא פעם על ידי כוחות זרים לאתוס שלו. החומר הכלול בגיליון יוצר תמונה מרתקת המראה כיצד המערכת הכלכלית שפועלת בהקשרים אלו משפיעה רבות על התכנים, על הקאנון האמנותי, על מעמדם של אמנים ועל מבני הכוח במוסדות תרבות ובשוק האמנות. ההבנה כי מדובר בהשפעה משמעותית ביותר מובילה לצורך לחשוף את המנגנונים הפועלים באופן גלוי ונסתר ברבדים שונים. גיליון זה מבקש לגעת בצנעה בנושא, מתוך מודעות למגבלות הכוח שיש בחשיפה שכזו.
פרויקט "Servus Shop" של קארין יציב מציע למבקרים בתערוכה וגם לקוראי "פלטפורמה" חוויה המטשטשת את הגבולות בין צריכה ובין ביקור בגלריה והתבוננות באמנות. פרויקט זה מעורר שאלות סביב ערכן של יצירות מקוריות, ייצור אמנותי וחשיבות המיתוג בעולם האמנות העכשווי. רותם זוטא מצביע על השפעתן הגדולה של חברות הביטוח על עולם האמנות. למעשה הן קובעות את ערכן הכלכלי של יצירות ובהתאם לכך את ערכן האמנותי, וזאת בהתייחסן למצב של הרס יצירות אמנות או פגיעה בהן.
עבודותיו של האמן זאב אנגלמאיר מדגימות את הקשרים בין אמנים לבין מוסדות אמנותיים ושוק האמנות ואת היחסים הכלכליים הפועלים בעולם האמנות. הדר סייפן מציגה באופן מילולי וחזותי את הצד הבעייתי ביחסים הכלכליים הללו, בדגש על שכר האמנים והמוסכמות הכספיות, שהופכות לנורמות פסולות הפוגעות באמנים לא אחת. ד"ר אסנת צוקרמן רכטר בוחנת את כוחו של האוצר כסוכן תרבות דרך תערוכה שאצרה אריאלה אזולאי – תערוכה שבדקה את התייחסותם של אמנים ישראליים עכשוויים אל מנגנוני כוח ואל ייצוגיהם החזותיים.
תמר רוזנפלד-כהן בוחנת כיצד המימון הגובר שגורמים מסחריים מעניקים למוזיאונים מוביל לא אחת למקרים רבים של צנזורה חיצונית וצנזורה עצמית, כמהלכים המושפעים מהחלטות כלכליות. מדור הפעלות מציע משחק המדגים תהליכים המתרחשים בשוק האמנות ונועד לעורר מודעות ודיון ביקורתי סביב הקשר בין הערך הכלכלי של יצירה לבין ערכה האמנותי והתרבותי.
קריאה נעימה,
מערכת "פלטפורמה"
