במהלך השנים הומרו כלי טיס ישנים של חיל האוויר למוצגי ראווה בעלי ערך סמלי. כאובייקטים שגלום בהם עבר של יתרון צבאי, לאומי ופוליטי, הוצבו המטוסים במוזיאונים, באנדרטאות, בכיכרות ערים ובגני משחקים. באופן זה נדד ייעודם משימוש צבאי לשימוש חינוכי-סימבולי כחלק מפעילות להנחלת מורשת החיל.
הדר סייפן, "שמיים וארץ", 2013, תצלום
באופן אחר, פוזרו מטוסי עבר נוספים בשטח אש פעיל של חיל האוויר עצמו. משעה שהושבתו מתפקידם האקטיבי והוצבו בשטח, החלו לשמש למטרה פונקציונלית כהדמיית אויב. מקורקעים ופסיביים, שרועים כלי הטיס לשעבר על אדמת הערבה וסימני אלימות מופיעים על שלדותיהם – סימנים של ריסוק, גידום, פיצוץ, חירור, שבר וקריעה.
הדר סייפן, "שמיים וארץ", 2013, תצלום
הגופים המכניים שנועדו לטוס, לחלץ, לחפות, להוביל, לתמרן ולתקוף מופגזים כעת מן השמיים בשגרת אימונים מחויבת מציאות. בכל פגיעה עשויה להתחדש בהם תנועת איבריהם – מטמורפוזה של כנף והגאים, פעירת קרביים, התרוממות ושקיעה. ההתבוננות במצבם מעלה תהייה מעגלית: זה מת, וזה עומד למות יותר ויותר.*
הדר סייפן, "שמיים וארץ", 2013, תצלום
כך, רחוקים שמיים וארץ מהאידיאל שהיו, הפכו כלי הטיס לגופים טראומטיים נושאי עדות, שכוח גדול ניתך בהם שוב ושוב. במקביל, משתקפים סימני הירי על הגוף המתכתי בתוך תוצרי פעולת הצילום ומתהווים לבסוף כמיזוג מסורתי של שפה ופעולה, כ-Shooting.**
* מחשבה על הצטברות עתידית של הרס על גבי שכבת "המוות" המכני הראשוני, זאת בהתייחס לתיאור: "הוא מת, והוא עומד למות" בפרשנותו של רולאן בארת בהתייחסו לחוויית ההתבוננות בתצלום של נידון למוות. מתוך: רולאן בארת, מחשבות על הצילום, תרגום: דוד ניב, ירושלים: כתר, 1980, עמ' 98.
** המילה Shooting בשפה האנגלית משותפת לתיאור פעולת הצילום ופעולת הירי. היא חולקת משמעויות דומות לשני התחומים בהיבטים של מארב, צייד, פיקוח, שליטה, ניכוס ו"גניבת נשמות". הכתיבה התיאורטית על צילום מרבה להשוות בין שתי הפעולות. כדוגמה לכך ראו: סוזן סונטאג, הצילום כראי התקופה, תרגום: יורם ברונובסקי. תל אביב: עם עובד 1979 [1973], עמ' 18.
